תקנות כיבוי אש קובעות בין היתר איזה ציוד צריך להיות חלק בלתי נפרד מכל בניין מגורים. נכון להיום, התקנות קובעות שבכל בניין דירות חשוב שיהיו מטפים וגלגלונים. מטרת המטפים היא לאפשר כיבוי מיידי וממוקד של השריפה, בעוד בגלגלונים משתמשים כדי להגיע גם אל אזורים פחות נגישים ועל מנת לאפשר את הפעלת צינור המים על בסיס תשתית המים העירונית.
כמו כן, החוק קובע שכחלק מדירות חדשות צריך להיות מזנקים, ספרינקלרים וברזי כיבוי. כאן ההבדל העיקרי הוא בין מזנקים שמחוברים אל הזרנוקים ומהווים פתרון כיבוי אקטיבי ונייד – לעומת ספרינקלרים או ברזי כיבוי שהם סטטיים. בכל מקרה, יש להקפיד גם על התקנה נכונה של מערכות כיבוי אש ולוודא שהגלגלון מאכלס צינור שמחובר למקור מים.
מה עושים אחרי שמתקינים את מערכות הכיבוי?
הטעות הנפוצה היא להתעלם מהמערכות אחרי שנכנסים אל הדירות החדשות ומקבלים את אישור האכלוס מהקבלן. בפועל, החוק גם קובע מה צריך לעשות לטובת תחזוקה של מערכות מן הסוג הזה ובו יש מספר דגשים בולטים:
א. בדיקה שנתית – מערכות כיבוי אש עובדות בדיקה שנתית בגלל בלאי, חסר וגניבות. באמצעות הבדיקה השנתית ניתן לברר מה מצב המערכת הקיימת ומה צריך לעשות כדי להפעיל אותה באירועי חירום.
ב. בניין גבוה – בבניינים גבוהים יש חובה לצייד כל קומה בעמדת כיבוי אש ייעודית. בעמדת כיבוי האש הנפרדת לכל קומה אמורים להיות גלגלונים, מטפים, זרנוקים ומזנקים ובבניינים מעל 9 קומות או בבניינים עם חניון תת קרקעי חובה להתקין גלאי עשן וספרינקלרים.
ג. תשלום אגרה – אגרה על מערכות כיבוי אש בבנייני מגורים משלמים פעם בשנה. האגרה כוללת בתוכה את ביצוע הביקורת והבדיקות, גם אם הן מתבצעות יותר מפעם אחת בשנה, ובדרך כלל זהו ועד הבית והדיירים שמממנים אותה.
לסיכום, החוק מתייחס בחומרה אל דירות חדשות ומציב סטנדרטים גבוהים בכל הנוגע לכללי התחזוקה וההתקנה של מערכות הכיבוי. אם מקפידים על הוראות החוק, משפרים את הבטיחות במבנה ובאירועי חירום אף מצילים חיי אדם.